כיום מדברים הרבה על המעבר מגן החובה לכיתה א'. אצל ההורים עולה הרבה פעמים השאלה האם הילד שלי מוכן? יש היום אפשרות ללכת לחוגים וסדנאות של מוכנות לקראת כיתה א'. שם ניתן לשפר את המיומנויות השונות. ישנה גם אפשרות לעבור אבחון לקראת כיתה א'. יש סוגים שונים של אבחון אותו מעבירים אנשי מקצוע שונים. שיטות האבחון השונות עוזרות לקבל את ההחלטה האם הילד מוכן לעלות לכיתה א'.
במסגרת הגן, כשיש התלבטות לגבי ילד מסוים האם הוא מוכן לעלות או  לא, פסיכולוג הגן עושה אבחון מקיף ומביא את מסקנותיו בפני ההורים. לפעמים ההורים פונים באופן ישיר לפסיכולוג או מאבחן אחר על מנת שיערוך אבחון בשלות לכיתה א'. אבחון זה כולל תחומים שונים: בדיקת התחום הקוגניטיבי,הרגשי,החברתי והמוטורי. חשוב שהתפקודים בכל התחומים יהיו באותה הרמה. לרוב כשיש פער משמעותי בין התחומים יכול להיות תסכול רב שמקשה על התפקוד בבית הספר. למשל ילד מאוד נבון וחכם שמזהה את האותיות ומצליח כבר לקרוא אבל מאוד מתקשה בכתיבה ובאחיזת העיפרון ירגיש מאוד מתוסכל כאשר יצטרך לכתוב כמה מילים בתוך שורה במחברת. לכן כאשר עולה באבחון קושי משמעותי באחד התחומים כדאי לקחת את הילד לטיפול ולחזק אותו.                                                                                      
לעיתים הגננת או רופא הילדים מאתרים קושי אצל הילד בתחום מסוים ומבקשים מההורים לפנות  לאבחון במכון להתפתחות הילד. בהתאם לקושי מחליטים בהתפתחות הילד איזה

 

אבחון הילד צריך לעבור מה בודקים באבחון לכיתה א'?

 

• תפקוד רגשי: יכולת להתמודד במצבים שונים כמו תסכול, רמת הביטחון שיש לילד, האם הוא מאמין בעצמו? תכונות אלו חשובות על מנת שתהיה מסוגלות להתמודד בבית הספר במצבים של חוסר הצלחה.

• תחום השפתי: הבנה והבעה, ידע כללי, אוצר מילים, יכולת סיפור ותיאור במשפטים מורכבים. יכולת טובה של ארגון המסר המילולי. באבחון יבדקו גם את היכולת של חלוקה להברות, צליל פותח וסוגר של מילה. יכולת לנמק ולהציע פתרון בעיות.

• חשיבה כמותית: באבחון בודקים יכולת בסיסית של חשיבה מספרית וכמותית.

• טווחי קשב וריכוז נבדקים ויכולת הזיכרון

• תפקוד חברתי: איזה מקום הילד לוקח בתוך קבוצה, כמה חברים יש לו? רמת היכולת ליצור קשר משמעותי עם בני גילו. מהי יכולתו להביע את רצונותיו בתוך קבוצה? יכולת להתחשב ברצונות של אחרים, לחכות בתור ,לדחות סיפוקים.

• תחום מוטוריקה גסה: יציבה טובה ליד שולחן. יכולת להיות פעיל במרחב, כלומר לרוץ, לקפוץ, לטפס, לשחק בכדור ולהשתמש במתקנים בגן שעשועים בחופשיות.

• תחום מוטוריקה עדינה: יכולת תפקוד יום יומית עצמאית בדברים כגון השחלה, כפתור ,גזירה. אחיזת עפרון בשלה ללא עייפות ומאמץ. באבחון בריפוי בעיסוק בודקים גם את יכולת העתקת הצורות, את הדיוק המוטורי. באבחון שמים דגש על התארגנות עם חפצים, חציית קו אמצע שחשובה על מנת לצייר אלכסונים ואותיות.

• תפיסה חזותית: אבחנה בכיוונים, דומה ושונה, דמות ורקע. כל אלה חשובים על מנת שהילד יבדיל בין האותיות יוכל להעתיק אותם ברצף מהלוח בתוך השורה בכיוון הנכון.

• תחום סנסורי תחושתי: ילדים עם בעיות בוויסות חושי, למשל, צורך רב במגע, בתנועה, רגישות לרעש כדאי שיטופלו בכך כי בכיתה הקשיים האלו יכולים להתעצם. לאחר האבחון צריך לראות באילו תחומים עלה קושי ובהתאם לכך לפנות לאיש מקצוע מתאים.
   

במידה ובאבחון עלו קשיים שפתיים, תפישתיים: הילד זקוק לטיפול של קלינאית תקשורת.
במידה ובאבחון עלו קשיים גרפיים, מוטוריים או תחושתיים אזי הילד זקוק לטיפול של מרפאה בעיסוק.
במידה ובאבחון עלו קשיים רגשיים או התנהגותיים אזי הילד זקוק לטיפול פסיכולוגי ו/או תרפיה במוסיקה,בתנועה או באומנות

בלי קשר לאבחון , חשוב מאוד לעשות גם בדיקות ראייה ושמיעה לקראת כיתה א'. ילד שלא רואה טוב או שיש לו נוזלים באוזניים יכול להיראות כילד תנועתי, חסר שקט.
חשוב לזכור, לא כל אחד צריך אבחון לקראת כיתה א' אבל אם יש קשיים שעולים במסגרת הגן והבית חשוב לבדוק אותם במועד על מנת שהפערים לא יגדלו. איתור בזמן מונע בעיות גדולות יותר בעתיד.