ילד העולה לכיתה א', נדרש לדעת לבצע מיומנויות מסוימות כגון- גזירה, בנייה ע"פ דגם, העתקת צורות, דיוק מוטורי וכן שליטה בכלי כתיבה. בטח אתם שואלים את עצמכם מהי אחיזת עיפרון נכונה,הרי אם תצפו באנשים סביבכם תראו סוגים שונים של אחיזות. האם צריך לשנות את האחיזה? האם זה כל כך משמעותי להצלחה של הילד בבית הספר?

ובכן, הרבה פעמים אופן אחיזת העיפרון יכול להצביע על קושי במוטוריקה עדינה , על קושי בהפרדת תנועה באצבעות, קשי בוויסות הכוח.

 

צורת האחיזה מתפתחת עם גדילתו של הילד מאחיזה של כל האצבעות ותנועה של כל היד עד לאחיזה של שלוש אצבעות –אגודל אצבע ואמה, ותנועה עדינה יותר של האצבעות שמאפשרת ציור פרטים קטנים, דיוק בצביעה וכתיבה בשורה. 

 

בתחילת הדרך בה הילד מתרגל את כתיבת האותיות והמספרים וכותב כמה מילים בשורה ייתכן ולא יחוש בקושי בכתיבה ובמאמץ שלו אך בהמשך הדרך כאשר מתחילים למלא את המחברות בכתיבה היד עלולה לכאוב, להזיע , הכתיבה מתחילה להיות מסורבלת והכתב לא קריא. הילד מתחיל לצבור תסכולים ולכן כדאי לנסות לשפר את האחיזה ולתרגל מיומנויות של מוטוריקה עדינה.

 

לרוב עד גיל  ארבע  אין צורך להתערב באופן האחיזה הילד מתפתח ומתנסה במוטוריקה עדינה ומפתח את המיומנויות בידיים.

 

מתי כדאי לפנות למרפאה בעיסוק שתסתכל על האחיזה:

 

• ילד נמנע מציור ופעילויות של מוטוריקה עדינה

•  הילד חורט עם העיפרון על הדף

•  אחיזת העיפרון רפה וכמעט לא רואים את הקו

•  כל היד זזה בזמן צביעה

•  אין תנועתיות באצבעות בזמן כתיבה

•  היד באוויר ואינה נתמכת בשולחן

• רואים מאמץ בכתף

•  הילד אינו מספיק להעתיק מהלוח

 

פעילויות שונות לפיתוח אחיזה יעילה:

 

• שימוש באטבי כביסה, פינצטה בשלוש אצבעות(אגודל, אצבע,אמה)-

• הכנסת מטבעות כסף לקופה- אוחזים במטבע בתוך כף היד ,מוציאים אותו החוצה בעזרת האצבעות ומכניסים לחריץ.

• הכנת כדורים קטנים מבצק/פלסטלינה  בעזרת האצבעות

• מריחת פלסטלינה על דף בעזרת האצבעות.

• השחלת חרוזים קטנים על חוט/על קיסם

• פתיחה וסגירה של בקבוקים/מכסים-  הברגות

• משחקי בניה שדורשים כוח באצבעות- לגו,קליק.